פרשת ויחי. ליד איזה אישה נקבר יעקב? בין האהבה היומיומיות לבלתי מושגת

שלום לכם. לפני הכל- פרסומות:

ההרשמה לקורסים שלי "קצרים" בעלמא, בית לתרבות עברית,

"נשים מפתות במקרא ולא במקרה"- 5 הרצאות בנושא נשים במקרא- בימי ג' מתאריך 14.2. לפרטים והרשמה

חמישה סיפורי נביאים- מי מסתתר מאחורי המסכה? בימי ג' מתאריך 29.4. לפרטים והרשמה

ולפרשה...

פרשת השבוע, פרשת ויחי, מתארת את מותו של יעקב, ואחר כך את מותו של יוסף. יעקב, ישראל, שהיה בן, אח, בעל, חתן, אבא וסבא- נפרד מכולם. מסכם את חייו, ומברך את צאצאיו בברכות שעד היום מהדהדות בתרבות העברית (סמלי השבטים, ברכות ערב שישי). יעקב מבקש שייקחו את עצמותיו ממצרים, ויקברו אותו עם אבותיו- במערת המכפלה. מערת המכפלה- כשמה כן היא- מיועדת לקבורה בכפולות, בזוגות. ויעקב מסביר: "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת-לֵאָה" (בראשית מט 31)

ההנחיות היבשות מעלות כמה שאלות דרמטיות ביותר על מערכות היחסים הזוגיות בחייו של יעקב. כל מה שנאמר, ובעיקר כל מה שלא נאמר. נלך מהקל לכבד. אבל את הכבד כבר אפשר לחשוף- מדוע יעקב לא מבקש להיקבר ליד רחל. אבל, כאמור, נלך מהקל לכבד.
א. ראשית, מתברר מדבריו של יעקב, שלאה מתה. לא ידענו! מתי לאה מתה? למה לא סיפרו לנו על כך? כששרה מתה- מספרים לנו. ולא רק זאת, אלא מתברר שאברהם, בעלה, ספד ובכה לה: "וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ" בראשית כג 2 . נכון, הכתוב לא מספר על מות רבקה ועל ההתמודדות של יצחק עם המוות, אבל רבקה עצמה לא מוזכרת בכלל מרגע הבריחה של יעקב. לאה, לעומת זאת, מוזכרת לאורך כל חייהם המשותפים של משפחת ישראל המורחבת. הפעם האחרונה ששומעים עליה- בפרק לג, במפגש של כל משפחת יעקב עם עשיו. ומשם – היא לא מוזכרת. האם הייתה בחיים כאשר אנסו את דינה? האם היא הייתה בחיים כאשר יהודה, בנה, איבד את שני בניו ואת אשתו, סירב לתת את בנו השלישי לתמר, אבל נפל בפח שתמר טמנה לו- והכניס אותה להריון. לאה הייתה שם? לאה הייתה שם כאשר יוסף חלם את החלומות, הלך לבדוק מה שלום האחים ומעולם לא חזר? לא יודעים. אבל על מותה של לאה- לא מסופר. ולא מסופר מה יעקב הרגיש כשהיא מתה. הרגיש עצב? אולי הקלה? האם הוא דאג לקבורתה? האם מתה לפני רחל או אחרי רחל? רק מתוך דבריו אלה של יעקב, על ערש דווי, אנחנו מגלים שהיא איננה.

ב. מדוע יעקב לא מכנה את לאה "אשתי"? כל כך צורם בהשוואה לתחילת הפסוק- אברהם קבר את שרה אשתו... יצחק קבר את רבקה אשתו... למה יעקב לא אומר על לאה שהיא הייתה אשתו? אנחנו זוכרים שלמעשה לא בה הוא בחר, ושלאה הגיע על יצועו של יעקב במרמה, ערב כלולותיו עם... רחל. וכל חייהם, לא רק שרחל הייתה האהובה, אלא שלאה הייתה השנואה: "וַיַּרְא יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה..." בראשית כט 31. ולא רק זאת, אלא שלאה יודעת שהיא שנואה, היא מסתובבת בעולם בתודעה של אישה שנואה: " ותַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן". בראשית כט 33. לאה יודעת שהיא שנואה, אז היא ממשיכה ליצר ילדים- אולי כך יעקב יאהב אותה? אולי כך תנצח אם אחותה, רחל, שנענשה על כך שיעקב אוהב אותה- וה' סגר את רחמה? אני רוצה להציע שמצדו של יעקב, לאה מולידה לו ילדים. היא לא "אשתו". כשהאישה נוצרת מהאדם הראשון, האדם מכנה אותה- אשה "... לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.. " בראשית ב, בשלב הראשון- הפונקציה של האישה היא זוגיות עם האיש. רק אחר כך, לאחר שמתברר שהשניים האלה כבר לא בני אלמוות, ובהתאמה, ניתנת להם יכול הילודה, מקבלת האישה שם נוסף: חוה, כי היא אם כל חי. האחד- להיות אשת איש. השני- אם כל חי. ועבור יעקב, לאה הייתה רק בתפקיד אחד- וולדנית, אם כל חי, לא אישה אהובה ונאהבת, לא שותפה אמיתית. מדהים לגלות, כי בספירת בני יעקב, הדבר בא לידי ביטוי. שימו לב- לאה, הייתה ונשארה הבת של לבן, ואילו רחל, היא אשת יעקב.: אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה, אֲשֶׁר-נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ; וַתֵּלֶד אֶת-אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ. יט בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן" בראשית מו 18 . נדמה, כי למרות כל השנים, הילדים, הכלים, האוטו במוסך, הזבל- לאה לא אשתו של יעקב. היא בתו של לבן, היא חוה, היא אם כל חי. אבל לא אהובה. רחל היא האישה.

אם כך- מתחדדת השאלה עוד יותר- מדוע יעקב מבקש להיקבר לצד לאה- "לא אשתו"? מדוע הוא לא מבקש להיקבר לצד רחל?

רחל מתה בעת לידת בנימין, ונקברה בדרך, בדרך אפרתה. " וַתָּמָת, רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם". בראשית לה 19 יעקב מקים מצבה וממשיך בדרך. לא שומעים בכי, לא שומעים הספד. על בנו, יוסף, הוא יתאבל אחר כך, ואולי דרך כך יתאבל גם על רחל. האם יעקב אדיש למותה? זנח אותה בדרך? אני חושבת שלא. בסוף חייו של יעקב, בסצינה האחרונה, בדבריו ליוסף, הוא ממלמל את רחל, " וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם" (בראשית מח). אז הוא זוכר את מותה, וזוכר איפה היא קבורה. אז למה לא להיקבר לצידה?

תשובה אפשרית אחת- יעקב מבין שיש ממסד וסדר. האבות צריכים להיקבר במערת המכפלה. ושם יש מקום רק לזוגות. תשובה בעייתית.. מצחיק לחשוב על יעקב כממסדי. גם בתחילת חייו וגם לפני מותו- הוא זה שהופך את הסדר של בכור וצעיר, הוא זה שעושה מו"מ עם אלוהים, הוא זה שבאופן לא ממסדי גונב מחמו את העדרים. יעקב הוא לא ממסד. הסיכוי היחיד שאני מוכנה לתת לתשובה הזאת, הוא שאולי יעקב מבין שלדורות, צריך להיות סדר וממסד. האבות צריכים להיקבר במערת המכפלה.

יש בתשובה הזאת בעיה- שאולי תוביל לתשובה נוספת. הבעיה היא- מדוע רחל לא קבורה במערת המכפלה? חז"ל (פסיקתא רבתי ג')מסבירים שלרחל יש תפקיד סמלי היסטורי- שבזמן שיבת הבנים מהגלות- רחל תבקש רחמים מה'- ולכן היא צריכה לחכות בדרך. ולכן לא נקברה במערת המכפלה. (פירוש זה מסתמך על הפסוקים המפורסמים מירמיהו לא 16-14). פירוש זה הוא סמלי, הרמוני- ודווקא מעיד על עוצמת השאלה- מדוע רחל לא נקברה במערת המכפלה? והרי עצמותיה, ללא ספק, קלות יותר מעצמות יעקב ויוסף שנלקחו ממצרים לקבורה בארץ, וגם הדרך מבית לחם למערת המכפלה- כך נדמה- קצרה יותר.

תשובה נוספת לשאלה מדוע רחל לא קבורה במערת המכפלה, מצאתי בדבריו של מאיר שלו- בספרו בעיקר על אהבה (עם עובד, 1995, עמ' 179), גם הוא נשען על הפסוקים מירמיהו- אבל לא במימד המשיחי של הגאולה, אלא במימד האימהי הנובע מהפסוקים. " אני חי בשלום עם קבורתה הנפרדת של רחל, ואני שמח שאינה קבורה במערה הנוראה הזאת, בשכנות לשרה המרשעת ולרבקה הרמאית...ירמיהו ידע לזהות ברחל את האם האמיתית..."

והשאלות כרוכות זו בזו: למה רחל לא קבורה במערת המכפלה, או למה יעקב לא קבור לצידה- בדרך אפרתה? בקיצתור- למה הם לא קבורים יחד, לא משנה איפה? גם כאן, אצטט מדבריו של שלו: "אל לנו לשכוח שגם בחייהם פרחה האהבה הגדולה ביניהם בימים שלא היו ביחד- באותן שבע שנים שיעקב עבד למענה... ".

ליעקב באמת היו שתי נשים. אישה אחת שהיא "אישה", נשגבת, יפה תמיד, היא אהבה של "אביא לך את השמש את הירח ואת הכוכבים". היא אהבה פנטסטית, תדיר בלתי מושגת, בלתי אפשרית, גם בחייה, וגם במותה- רחוקה וסמלית.

ויש אחרת, לאה, וולדנית, קמה מוקדם, מזיעה, שנופלים לה דברים מהידיים כשהיא רצה בבוקר לאוטו, היא עושה קניות ותמיד שוכחת משהו, היא עובדת עד מאוחר, משתדלת להספיק להכין אוכל לכולם, מנסה גם מדי פעם לראות איתך סרט ומתקשה שלא להירדם, היא עושה את מה שהיא יכולה באהבה שלה, בזוגיות, על אף שתמיד תהיה שנואה, ולאה, ועייפה. איתה הוא חי ואיתה הוא נקבר. והיא לעולם לא תספק את האדם שחי בעולם של מלאכים וחלומות, את האדם שלעולם ישתוקק לבלתי מושגת.

שבת שלום!