פרשת נשא, ברכת הכהנים מגילת רות ובית אבא...

פרשת נשא עוסקת בעניינין שונים הקשורים בשבט לוי ובענייני הכהנים.

אחד הפסוקים המוכרים ביותר הוא ברכת הכהנים-

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

ואני קוראת את הפסוקים האלה, ובפי טעם ערב שבת, בדירה הישנה שלנו בתל אביב.

אבא שלי חוזר מבית הכנסת, מניח את שקית התפילין הכחולה, ולפני שהיה מקדש, ומברך על היין, ועל החלות. לפני שהיה מתיישב ליד שולחן שבת, היה עומד וקורא לנו. ראשית אחי הבכור- ומברך אותו-

ישימך ה' כאפרים וכמנשה,

יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ:

(כה) יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

(כו) יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

אחר כך קורא לי ולאחותי הקטנה, לא משכל ימין ושמאל, אלא עוצם עיניים, מניח ידיו על ראשינו, ואומר בכוונה גדולה-

ישימך אלהים כשרה רבקה רחל ולאה

יְבָרֶכְךָ ה'וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

ולא הבנתי עד הסוף את המילים, אבל אהבתי את מגע הידיים, את הקרבה אל אבא, ואת טעמן של המילים. והרגשתי את הברכה, את השמירה, את האור ואת החן, את החנינה את התחינה את השלום. והרגשתי שאני חלק מדבר גדול יותר ממני- שרה, רבקה, רחל לאה. גם אם אלה לא היו גיבורות הילדות שלי, הן היו שם- ברקע- ארבע האמהות של עם ישראל.

בשורה אחת עם ארבע האמהות עומדת רות המואביה, אחת הגיבורות של מגילת רות, המכונה על ידי חז"ל – אמה של מלכות.

רות? המואביה? הזרה? הגרה? עומדת בשורה אחת עם ארבע האמהות? הייתכן?

כן. רות, האלמנה, הגרה, הכלה – שפועלת בחסד עם נעמי ושבה איתה משדי מואב, ומצהירה הצהרת אל חזור:

....כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:(יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ...

ובכך מקבלת על עצמה- את תורת ישראל, ברצון, באהבה- לא במתן תורה, אלא בקבלת תורה.

רות הגרה, הנזקקת, שדואגת לנעמי ולעצמה לאוכל והולכת ללקט שיבולים נשכחות בשדות בית לחם. ומוצאת חן בעיני בועז, ופועלת בחכמה מולו- עד שיגאל אותה ואת נעמי, ויפרוס עליה את כנפיו.

ומתוך החסד המאפיין את המגילה ואת גיבוריה- מגיעה המגילה לפתרון ולשיא- נישואי רות ובועז. ולא חשוב החוק, ולא חשוב האיסור לשאת מואביה- חשוב האדם, חשובה האישה, חשובה ההתנהגות האנושית, הבסיסית, מלאת החמלה והחסד.

והנה, בחתונתם- מברכים העדים את בועז, את רות:

יִתֵּן ה' אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל...

רות מתברכת- בכך שתהא כרחל וכלאה, ותבנה בית בישראל.

וחזל- מעלים את רות בדרגה- בשורה אחת עם רחל ולאה- אמה של מלכות

וכך, בערב שישי, כמו צמות חלת השבת- נשזרת ברכת הכהנים, עם ברכת העדים לרות המואביה, אמה של מלכות, עם זכרונות מבית אבא.

מוזמנים לתיקון ליל שבועות של מכללת עלמא, ביום שלישי, מוזיאון תל אביב, גם אני ארצה שם.

בהרצאה שלי תתארח אלונה דניאל המקסימה.

אלונה דניאל- באשר תלכי אלך....