פרשת וישלח. אונס דינה. ואין מושיע לה.

אחד הסיפורים העומדים במרכז פרשת וישלח הוא סיפור אונס דינה.
כיצד קרה מקרה האונס?
מה עלה בגורלה של דינה לאחר האונס?
כיצד משפחתה של דינה מתייחסת אליה?- האחים, אבא יעקב...
כיצד המקרא מתייחס לדינה- כקורבן או כאשמה?
האם וכיצד מענישים חוקי המקרא את האנס? מהו העונש?
האם וכיצד מגנים חוקי המקרא על הנאנסת ו.. מהי ההגנה?

הנושא כולו נושא טעון. אני מקווה שאני כותבת ברגישות מספקת וחלילה לא פוגעת באף אחת, באף אחד. בסוף הפוסט יש הזמנה לפעולה. בתמונה: הצעקה, מונק, נורבגיה, המאה ה 20.



בבראשית לד מסופר על דינה, שהייתה בת יעקב ולאה ": וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ". הרבה נשים יש בפסוק- דינה, אמא שלה, החברות שלה. מרחב נשי, מוגן, שעתיד להיות מופר ונחדר באכזריות בעוד רגע. ולא רק זאת- אלא שדינה אינה בתו של יעקב (ביולוגית כן- אבל הפסוק מדגיש את השייכות של דינה ללאה). כבר רמז מטרים שאפשר לסמן- לקראת היחס המורכב של יעקב, האבא, כשהוא שומע שבתו נאנסה. עד כמה יהיה אבא שלה ,מגן ותומך? פרשנים מקשרים בין הפועל "יצא" שנאמר בהקשר ללאה כאשר היא יוצאת עם הדודאים, לבין הפועל "יצא" שנאמר בהקשר של דינה, כאשר היא יוצאת כאן, עם בנות הארץ : "(תנחומא פרשת וישלח סימן ז): '' ותצא דינה בת לאה', ולא בת יעקב היא?! תלאה הכתוב באמה, מה לאה יוצאנית אף זו יוצאנית. " יצאנית, למי שלא יודע- זה שם נרדף ל"זונה". והנה לפנינו לא רק מדרש שיש בו לא רק "משחק" עם הפועל יצא, אלא תובנה חברתית, גנטי. ומשפטית, ויש בו אצבע מאשימה כלפי הבת וכלפי האמא- דינה היא זונה בת זונה, מה הפלא שאנסו אותה?
(עוד על כך במאמרה של ד"ר רוחמה וייס)



בעברית של היום: מה הפלא, תראו איך היא מתלבשת, איפה היא מסתובבת, איך היא מתנהגת. אני זוכרת אחד משיעורי החינוך כשחינכתי כיתה י. תלמיד אחד אמר: אני מבקש- תפסיקו להתלבש ככה. אני לא מאשים אתכן אם אחר כך קורה משהו. אבל מה זה יעזור לכן שאתן צודקות? תשמרו על עצמכן! רוב הבנות כעסו עליו. אתם לא תגידו לנו איך להתלבש! איך להתנהג! אבל הוא המשיך בשלו- ואמר, בעצב, אני יודע שאני אומר דברים קשים על גברים ועל נשים, אבל אני ממש מקווה שאף פעם לא תודו לי על זה. והוא מדבר על מציאות שבה הוא חי, שבה אנחנו חיים, של תחושת חוסר מוגנות- בפני המציאות ברגע האמת, בפני גברים שמרשים לעצמם לאנוס או להכות, בפני החוק, בפני משפחה, בפני החברה.



למה נאנסת לא מתלוננת? נמשיך ונקרא
מיד לאחר שד' יוצאת :" וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ:" (בראשית לד פס' 2). איש בכיר, נשיא הארץ, רצף פעלים לאקוני ואכזרי. לוקח אותה. וישכב אותה, אפילו לא איתה, והוא מענה אותה. אין הנאה ביחסי מין האלה. יש עינוי. אבל זה מתעתע. כי יחסי מין יכולים בהקשר אחר להיות דבר נפלא. ואז אפשר גם ברגע האמת להתבלבל ולחשוב שהיא נהנית. ואז גם אפשר לטעון בבית המשפט שהיא רצתה את זה.



אז מה אמורה ד' עכשיו לעשות?
להתלונן? יש לכך מחירים רבים- אף אחד לא יינשא לה, בושה לה ולמשפחה, קרע ביחסים בין העם החיוי, ממנו בא שכם בן חמור לבין שבט ישראל המתהווה.
לשתוק? יש לכך מחירים רבים- הפגיעה, ההשפלה, העלבון, הכאב, השקר. להיות קורבן לא רק לאונס אלא גם לשתיקה. גם לבושה.
למרבה ההפתעה, הפתרון מגיע מכיוון אחר לגמרי- שכם מתאהב לפתע בד', ומבקש לשאת אותה לאישה.
וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת-יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת-הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל-לֵב הַנַּעֲרָ. ד וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל-חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר קַח-לִי אֶת-הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה.
למה זה טוב? זה הסיכוי היחיד של ד' להתחתן ולהקים משפחה.
למה זה רע? מאיפה להתחיל... למה זה רע להתחתן עם מי שאנס?



ומה ד' חושבת? לא כתוב. השתיקה של ד' מתחילה עוד בפסוק הקודם. שמסופר שהיא נאנסת אבל לא אומרת דבר. עוד רגע נגיע לשאלת צעקת הנאנסת. אבל כאן היא לא אומרת כלום. ולא תגיד כלום עד סוף הסיפור.
ומה אומרת המשפחה של דינה?
וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת-דִּינָה בִתּוֹ ....
מה אתם מצפים שיקרה כאן? מה אתם מצפים שאבא יעשה כשהוא שומע שאנסו את הבת שלו?




אז יעקב הזה- מחכה. מחכה עד שיבואו האחים של ד'. "...וּבָנָיו הָיוּ אֶת-מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד-בֹּאָם".
נדמה שיעקב מקווה שהאחים יצדדו בהצעה של שכם בן חמור- להתחתן, לאחד כוחות כלכליים, לשמור על שקט. זאת העמדה של יעקב. זאת גם העמדה של החוק המקראי ביחס לאישה רווקה בתולה שנאנסה. כאילו אקט האונס הוא כבר צעד ראשון בחתונה, עכשיו רק צריך לשלם מוהר לאבא ולהתחתן עם האישה. כלומר החוק דואג לאישה- בהיבט החברתי הרחב- של הקמת משפחה, והבנת היותה פסולה לחתונה עם כל אדם אחר. אולי הרע במיעוטו, לפי ההגיון של התורה?: "כִּי-יִמְצָא אִישׁ, נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא-אֹרָשָׂה, וּתְפָשָׂהּ, וְשָׁכַב עִמָּהּ; וְנִמְצָאוּ. וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ, לַאֲבִי הַנַּעֲרָ--חֲמִשִּׁים כָּסֶף; וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה, תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ--לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ, כָּל-יָמָיו". (דברים כב, כח)

אבל לאחים יש דעה אחרת. פגעו לא רק בד', אלא פגעו בנו, בכולנו. וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן-הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי-נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת-בַּת-יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה
התייצבות חד משמעית- מה שאי אפשר להגיד על אבא יעקב. האם אבא יעקב צדק או טעה בגישה שלו? כאמור- מצד אחד.. מצד שני... ויש מי שיגידו- צד אחד. בלבד. ובני יעקב, האחים של ד', עושים פה מהלך במרמה- הם מסכימים לקיון העסקה- אלב יש להם תכנית- הם מסכימים לקיום העסקה בתנאי שכל אנשי העיר יעשו לעצמם ברית מילה. אנשי שכם בן חמור מסכימים ואז..." וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל-זָכָר:" האחים של ד', לא בני יעקב, אלא האחים שלה- הם אלה ששומרים עליה. נוקמים את נקמתה, את נקמתם. ואחרי שאבא נוזף בהם, על כך שחיבלו בעסקה- הם עומדים על שלהם :" וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ". כלומר- מה שיהפוך אותה לזונה זה לא זה שהיא יצאה לטייל, ולא זה שהיא נאנסה, אלא הסחר שאבא שלה ואבא של האנס עושים בה, במעשה שנעשה לה. תשובה ניצחת לא רק ליעקב, אלא גם לפרשנים שקראו ללאה זונה. האחים שלה, צועקים מתוך הפסוקים- הי! פרשן! אל תגיד על אחותינו זונה!



את ד' אנחנו לא שומעים יותר. ולא שומעים גם על אודותיה. אני רוצה להגיד עוד דבר לעניין השתיקה והצעקה. או במילים של היום- למה היא לא התלוננה? הסנגור, ייקח את השתיקה לכיוון של הצדקת הנאנסת, כמי שלא רק סבלה מהאונס, אלא גם פחדה מהתגובות, מאיבוד מקום עבודה, של לא יאמינו לה, וכו. הקטגור, ייקח את השתיקה לכיוון של ראיה כנגד הנאנסת- היא בטח נהנתה, היא בטח פיתתה, היא הייתה איתו ברומן או משהו רצוני – ואחר כך היא נזכרה לצעוק- כשכבר לא התאים לה הסידור.

אני מבקשת להביא כאן את החוק המקראי המתייחס למקרה של אונס נערה בתולה ומאורשת. יש כאן שני מקרים שונים זה מזה. מקרה אחד של אונס בעיר, ומקרה אחד של אונס בשדה. נראה שיש הבדל בין הנענשים וגם בין העונשים. מה ההבדל בין אונס בשדה ואונס בעיר? מה זה כבר משנה? משנה. וכבר אקדים ואומר שאני מבקשת לומר משהו על התפקיד של החברה, באמצעות ההשואה בין החוקים.
בספר דברים כב כתוב כך. על מקרה האונס בעיר:
כג כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה, מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ; וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר, וְשָׁכַב עִמָּהּ. כד וְהוֹצֵאתֶם אֶת-שְׁנֵיהֶם אֶל-שַׁעַר הָעִיר הַהִוא, וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ..."

כן, קראתם נכון- אם נערה מאורשת נאנסה בעיר- שניהם- גם הנאנסת וגם האנס צריכים להיענש בעונש מוות. על מה ולמה? ממשיך הפסוק ועונה:

"...אֶת-הַנַּעֲרָ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-צָעֲקָה בָעִיר, וְאֶת-הָאִישׁ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-עִנָּה אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ. {ס}

האנס- נענש על כך שענה את אשת רעהו- כלומר פגע לא רק בה אלא גם באדם לו היא מאורשת. אבל זה פחות חשוב- יותר חשוב עונש המוות לנאנסת. למה? כי היא מצופה ונדרשת לצעוק. בעיר שיש אנשים שיכולים לעזור לך, להושיע. ואישה מחויבת לצעוק כאשר היא נאנסת. והחברה מחוייבת לסייע לה. זה לא רק מדד משפטי לשאלה אם היא באמת נאנסה, או שהיא נהנתה מהאקט- זאת אמירה על כוחה של האישה ועל המחוייבות של החברה להאזין לצעקה, להאמין לה ולהיחלץ לעזרתה. לעזרתינו. כלל החברה. כי הפסוק עצמו אומר- חברים, גברים, הפגיעה היא לא רק באישה הנאנסת, היא בכולנו. אונס זה לא בעיה של גברים מול נשים. אלא בעיה של החברה עם עצמה.

ועל מקרה האונס שבשדה. אסביר לפני- כדי שהמילים המהדהדות בסיום יהיו המילים החזקות של הפסוק. במקרה של אונס בשדה- האנס נענש בעונש מוות. השדה הוא מרחב סמלי- סמל למקום שאין בו אנשים, אין בו חברה. אז למה עונש מוות רק לאנס? עונש מוות מגיע למי שרצח, והאונס כמו רצח. והנערה- הנאנסת בשדה- גם אם צעקה, לא היה מי שיעזור לה. וזה תפקידנו. לשמוע את כל הצעקה, להושיע. לא רק לחבק ולהקשיב ולהאמין לאחר מעשה, אלא גם להיות נוכח ולהתערב- כשמשהו נראה חשוד ומוזר ברחוב או בבאר, או כשנראה שמישהו הולך לעשות שטויות, כשעבודה יש מישהו שמגזים בנגיעות, במבטים, לא לשתוק כשזה קורה לידינו, לא לתת את התחושה של האדמה והקורבנות הכפולה, לעצור אדם אחר, לחנך, לדבר, למנוע. לעשות כל מה שאפשר.
כתוב כך:

כה וְאִם-בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ, אֶת-הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה, וְהֶחֱזִיק-בָּהּ הָאִישׁ, וְשָׁכַב עִמָּהּ: וּמֵת, הָאִישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַב עִמָּהּ--לְבַדּוֹ. כו וְלַנַּעֲרָ לֹא-תַעֲשֶׂה דָבָר, אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת: כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ--כֵּן, הַדָּבָר הַזֶּה. כז כִּי בַשָּׂדֶה, מְצָאָהּ; צָעֲקָה, הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה, וְאֵין מוֹשִׁיעַ, לָהּ

בתאריכים 17-16 בדצמבר יתקיים יריד "מתלבשות על זה"- של מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות אונס ותקיפה מינית. דרושים ודרושות מתנדבים- כבר מה 15 לחודש להכנה. לפרטים נוספים- בקישור הבא: מתלבשות על זה. גם אני וכל חברותיי ממגמה נהיה שם.

ועוד:
ההרשמה לקורסים שלי "קצרים" בעלמא, בית לתרבות עברית, כבר החלה-
נשים מפתות במקרא ולא במקרה- 5 הרצאות בנושא נשים במקרא- בימי ג' מתאריך 14.2. לפרטים והרשמה
חמישה סיפורי נביאים- מי מסתתר מאחורי המסכה? בימי ג' מתאריך 29.4. לפרטים והרשמה

שבת שלום