פרשת וישב. בעל החלומות הלזה. אף פעם אל תפסיק לחלום!

פרשת השבוע, פרשת וישב (מבראשית לז), מגוללת את סיפור משפחת יעקב. פרשה צפופה: הסצינה הראשונה, היא תחילת סיפור יוסף ואחיו- יוסף האהוב, מקבל מאבא כתנת פסים, חולם חלומות על אלומות, שמש ירח וכוכבים. (בתמונה: יוסף, מתוך סדרת סיפורי המקרא, של האמן הישראלי, עדי נס). האחים שונאים אותו ומבקשים להרוג אותו. אפשר להגיד שברגע של חוסר מנהיגות וחוסר תשומת לב- הוא ניצל ו"רק" נזרק לבור, משם מדיינים או ישמעלים מושכים אותו ויוסף מתגלגל למצרים. שווה וכדאי להתעכב על הנקודה הזאת- על האלימות של האחים שכמשהו לא מוצא חן בעיניהם. זה היה על כבוד דינה בפרשה שעברה, ועכשיו האלימות הזאת מופנית פנימה, כלפי יוסף. מטריד, שאנשים מגיבים באלימות כשמשהו לא מוצא חן בעיניהם.

סצינות נוספת, שלא נרחיב בהן כעת: סיפור יהודה ותמר (מצרפת קישור לפרשת השבוע מהשבוע שעבר), סצינת יוסף ואשת פוטיפר, סיפור יוסף בכלא המצרי ופענוח חלומות שר המשקים ושר אופים.


כשאומרים היום חלום- אנחנו מתכוונים לשתי הוראות. מתוך מילון אבן שושן:
1. חזיון לילה, מראות ומאורעות שרואה אדם לפעמים בשנתו.
2. דבר ששואפים אליו, משאלה.

במקרא, לחלום יש ממשעות נוספת- חלום נבואי- כלומר דרך לקבלת דבר האל. מסר. יוסף הוא לא החולם היחיד במקרא- יש את יעקב, אבא שלו, יש את פרעה, יש את החולמים בסיפור גדעון, יש את שלמה. יש חלומות שהם בגדר התגלות נבואית- שברור שהאל מדבר אל האדם, ויש חלומות שהם פחות ישירים, ויש צורך בפענוח שלמעשה מדובר פה במסר אלוהי. אבל יוסף, מבין כולם – הוא המאופיין כ"בעל החלומות". כל אלה שהזכרתי, חלמו בלילה חלום- חזיון. אבל האם החיזיון הזה הוא בגדר שאיפה? משאלה? או- האם בגדר נבואה שעתידה להתגשם?

מה תפקיד החלום בסיפורי המקרא?
אפשרות אחת- שזהו כלי ספרותי. החלום- דרכו של המחבר לאפיין את הדמות כבעלת כוחות, כבעל קשר מיוחד עם האל, ואף לרמוז להמשך העלילה, באמצעות המדיה של החלום, וכך ליצור מתל- יקרה או לא יקרה? והדמות- תסיים בבור או בגדולה?
אפשרות נוספת- שהחלום הוא כלי חינוכי- להראות את צדקת האל. החלום, המובא בפי האדם, הוא כלי שרת בידיו של האל כדי להעביר את המסר של צדקת האל ושליטת האל בעתיד. ואז זהו חלום נבואי.
אפשרות נוספת- שהחלום הוא כלי אישי- כביטוי למאווים, למצוקות, לשאיפות אישיות. ואז זהו חלום שהוא בבחינת שאיפה, משאלה.
מתי החלום הופך להיות מחיזיון לילי לחלום שיש בו משאלה? מתי חלום המשאלה- הופך להיות חלום נבואי- ומכאן שהמשאלה תתגשם?
אני לא יכולה ולא רוצה לקטלג את חלומות יוסף. והאחים בשלב הזה לא יודעים שזה חלום נבואי שעתיד להתגשם. הם רק יודעים שיש להם אח מעצבן. נורא. אבל כשם מכנים אותו "בעל החלומות הלזה"- אין זה כינוי חיבה. הם רוצים להרוג אותו. הבעיה של האחים עם חלומות יוסף, לדעתי, היא כפולה. גם אם תוכנם וגם עם פורמט החלום. תוכן החלומות- מאוד ברור ופשוט לפרשנות. שליטה כלכלית, רוחנית, של יוסף לא רק באחיו אלא גם בהוריו. זאת שאיפת יוסף. פורמט החלום- יש בחלום תחושה של כח, של ידיעה . זה לא רק ביטוי לשאיפה, אלא בחלום ככלי להביע שאיפות יש משהו מאיים וחזק. שאלה של זמן עד שהעתיד הזה כבר יקרה. חלום נבואי שעתיד להתגשם.
ולכן הם מבקשים להרוג אותו- הנה בא בעל החלומות הלזה.


בחלום יש כוח, וזה מפחיד. בחולם יש כוח, וזה מפחיד. אבל גם במי שזורק את אח שלו לבור ומקווה שהוא ימות שם יש משהו מפחיד. ויש פה מסר מאוד קשה לחולם, בעיני. אל תחלום כי זה מפריע לציבור שלא חולם. תקטין את הכוחות שלך, כדי לא לאיים על הסביבה. נכון, שיוסף היה צריך לשייף ולעדן את המיומנויות החברתיות שלו. הוא לא היה צריך לגלות לאחיו את החלום (ואולי כן, כי רק מתוך הבור נעה העלילה). ואפשר אולי להבין את הכעס שלהם. אבל אי אפשר להרוג חלומות באלימות. אלימות פיזית, ואלימות מילולית של הקטנה. לא חלומות אישיים, שאיפות של אדם ביחס לעצמו, הישגים ומטרות שהוא רוצה להשיג ולפרוץ את הגבולות של עצמו, ולא חלומות גדולים על שינוי פני החברה- בדרך של חלומות ומילים, ולא בדרך של בורות ואבנים.

ומילה אחרונה לחולמים, גם אלה שאומרים להם שהם הוזים והזויים- אתם בשורה ארוכה ומכובדת עם הרצל שחזה את חזון מדינת ישראל, ועם רבין, עם מרטין לותר קינג וג'ון לנון- שחלמו על חברה שוויונית ומתוקנת, בה אין אלימות, אפליה, ורוע- ויש בה שונות ומקום לשונות. חלומות ששום יריה לא תרצח.

לפני שמקשיבים לשיר הנפלא- שתי הזמנות.
אחת - בסוף השבוע הזה- היום וגם מחר, שבת 17/12/2011, האנגר 11 בגני התערוכה בתל אביב, אירוע "מתלבשות על זה"- אירוע מכירת בגדים שכל הכנסותיו לטובת מרכז סיוג לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס. הייתי שם אתמול. גם חשוב גם כדאי.
הזמנה שניה -
ההרשמה לקורסים שלי "קצרים" בעלמא, בית לתרבות עברית, כבר החלה-
נשים מפתות במקרא ולא במקרה- 5 הרצאות בנושא נשים במקרא- בימי ג' מתאריך 14.2. לפרטים והרשמה
חמישה סיפורי נביאים- מי מסתתר מאחורי המסכה? בימי ג' מתאריך 29.4. לפרטים והרשמה

שבת שלום, נויה שגיב.