פרשת במדבר, הפרשה הראשונה בספר בדבר, היא מעין רשימה- רישום של האנשים בעם- לפי השבטים. ראשי השבטים נדרשים לפקוד את אנשיהם- אחד אחד, ממש ברמה השמית, המספרית. משהו כמעט טכני, לצרכים שונים, דוגמת צרכי צבא.
ובתוך הרשימה הטכנית היבשה- קורה אסון.
נדב ואביהוא, שניים מתוך ארבעת הבנים של אהרון- מתים. אהרון, אחיו המסור של משה. אהרון- הכהן, בן משפחת לוי. בניו מתו... מדוע? פירושים רבים לשאלה.
אני רוצה לקשור בין הספירה הטכנית של השבטים, לבין האסון- ומה שקורה לאחריו.
ברשימת הפקודים בעם, מצוין באופן מיוחד כי הלווים אינם מתפקדים: מז וְהַלְוִיִּם לְמַטֵּה אֲבֹתָם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם.
אנשי שבט לוי מצויינים באופן מיוחד כחריגים, בכך שאינם מתפקדים בתוכם....
ולמה שלא יתפקדו? כי יש להם תפקיד אחר...לשרת את ה'- את המשכן.
וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת-הַלְוִיִּם עַל-מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל-כֵּלָיו וְעַל כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ
כלומר- כיוון שיש לך תפקיד מיוחד- אתה לא בספירה.
מה המשמעות של לא להיות בספירה- מכיוון אחד- נהדר- אני יכול לעשות מה שאני רוצה, מעל החוק. מכיוון אחר- אף אחד לא מסתכל...לאף אחד לא אכפת... אני לא חלק...
ואז מה קורה?
אולי מתוך תחושת האני יכול לעשות מה שבא לי, ואולי מתוך התחושה שבעצם לאף אחד לא אכפת- שני הבנים של אהרון, משבט לוי- מקריבים "אש זרה". וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה...
עושים משהו שאינו חלק מ... ואולי הם חשובים- שמותר להם להחליט לבד, ואולי.. אולי הם חושבים שאף אחד לא מסתכל. כלומר- יכול להיות שהם מתו כיוון שהם לא התפקדו, לא היו נוכחים, לא הרגישו חלק.
בתגובה לאסון, למות שני בני אהרון, מצווה ה' את משה לפקוד את שבט לוי-
יד וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. טו פְּקֹד אֶת-בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל-זָכָר מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם
אולי במובנים רבים- יש כאן תיקון.
התפקיד- אינו פוטר מהתפקדות. גם למען הסדר החברתי והנראות, גם למען הפקיד עצמו- שידע שהוא תחת ביקורת ולא רק זאת- אלא שירגיש שייך, נוכח, בתוך החברה אותה הוא משרת.
אהוד בנאי, מלהטט במילים על נציגי ציבור....הפקידים המופקדים....
