פרשת ואתחנן. עשרה כללי מסגרת לבניין חברה מתוקנת.

בפרשת ואחתנן, ממשיך משה את דברי הפרידה שלו מהעם. עיקר הדברים הם המסרים הלאומיים, הדתיים, ה"גדולים"- העברת ההנהגה ליהושע, תזכורת האירועים ההיסטוריים- כל הטובות שעשה ה' עם ישראל: יציאת מצרים, מעמד הר סיני וקבלת התורה- ועם הפנים קדימה- כיצד על עם ישראל להתנהג עם הכניסה לארץ- ברמה החברתית, הדתית, התנהגות ביחס לשכנים. וכמובן- אילו עונשים צפויים לעם אם לא יתנהגו כמו שצריך- הגלות....בדברים ה"גדולים" של משה, משולבת נימה אישית קשה, מאוכזבת- במלים "ואתחנן:"- אכזבה הקשורה בסיפור העונש שמטיל ה' על משה, לא להיכנס לארץ.
(בתמונה- משה, פסל: אבידור ניצן, פארק הפסלים, כפר סבא).

אני מבקשת להתמקד היום באחד הטקסטים המוכרים מתוך הפרשה- טקסט עשרת הדברות. (דברים פרק ה) למעשה, יש בספר התורה שתי גרסאות של עשרת הדברות. הראשונה- בספר שמות, בתיאור מעמד הר סיני. השניה- כאן, בספר דברים, בו למעשה מה מביא תזכורת לדברות שניתנו בהר סיני. מי שידקדק וירצה להעמיק, יוכל להתמקד בהבדלים שבין ספר שמות לבין ספר דברים, ולראות עד כמה ספר דברים מתייחד בהיבטים הומניסטיים וסוציאליים, אולם לא בכך עניינינו כרגע.
אחת המשמעויות של קבלת התורה- היא יצירת קבוצה אחת, עם אחד שמקבל על עצמו חוק אחד – לכולם. כפי שכתוב בספר שמות יט "ויחן"- כגוף אחד.

כל חוק, גם היום, במדינת ישראל, מטרתו לבסס ולעגן נורמה התנהגותית, המבוססת על ערכים בהם מאמין המחוקק. ופעמים רבות- מטרת החוק היא למגר תופעה קיימת במציאות, בהתאם לאותם ערכים בהם הוא מאמין. לדוגמה- חוק האוסר על מכירת סיגריות לקטינים, מנסה למגר את תופעה קיימת- תופעת העישון בקרב צעירים.

נסו לקרוא את הצהרת זכויות האדם והאזרח, צרפת 1789, דרך השאלה "אם זה חידוש- אז מה היה שם קודם?".
אותו הדבר גם כאן- ננסה דרך השאלה הזו לקרוא את החוקים ולדמיין מציאות אחרת- ולטובת הדוגמה נתמקד רק בחלקם.

אנכי ה' אלהיך - ביטול אפשרות של אי הבנות והשערות של תשובה לשאלה "מי הוציא אותנו ממצרים"- לא פרעה, ולא משה, ולא נחשים ותנינים, וגם לא האלילים שאתם עתידים לפגוש בארץ אליה אתם נכנסים. יש אל אחד והוא מקור החוק. אחרי ההסכמה הזאת, אפשר להמשיך הלאה.
כיבוד אב ואם- כחוק בסיסי, ראשוני. ללא התניה, ללא קשר למערכות היחסים. כבוד בסיסי, שלא נתון לדיון, למי שהביא אותך לעולם. דע את מקומך. דמיינו חברה שבה לא מכבדים את המבוגרים, ולא דואגים להם. אה, אופס... נעבור הלאה....
החוק המחייב מנוחה בשבת- דמיינו חברה שבה אין יום מנוחה, ויום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה- חיים שלמים- אין יום חופש ולו אחד- שמעוגן בחוק, ומחייב את המעביד לתת לי מנוחה, או מתיר לי לנוח.
לא תרצח- החוק האוסר על רצח- יכול להיות שלפני החוק הזה היה מותר לרצוח? ואין שום חוק שמגן על הזכות לחיים? ואין משמעות מעשית, פרקטית., לערך חיי אדם?
לא תנאף- החוק המגן על התא המשפחתי. לפני החוק הזה היה מותר לנאוף חופשי חופשי? אין משמעות לנאמנות, לאמון, לבניה של זוגיות? של תא משפחתי?
לא תגנוב- חוק המגן על זכות הקניין של כל אדם. העשיר והעני. זה אומר שעד אז כל אחד יכול היה לבוא ולקחת בכוח את מה ששלי, ולא היה חוק שיגן עלי.
לא תענה ברעך עד שקר- חוק המחייב הליך משפטי הוגן. לכל אדם. ולא משנה אם יש לי כסף או אין לי כסף לשלם לעורך דין או שוחד לשופט. יש צדק אחד ודין אחד לכל.
לא תחמוד אשת רעך.. לא תתאוה בית ערך... וכל אשר לרעך- כיצד אפשר לצוות על הלב? כיצד אפשר לאכוף מצוות הקשורות בלב? רש"י מפרש את לא תחמוד כסייג של הגנה, מפני המעשים- הלב והעיניים הם מרגלים לגוף ומסרסרים (=מתווכחים) לו את העבירות: העין רואה והלב חומד והגוף עושה עבירה"

מתברר, שחוקי היסוד בתורה – הם חוקים חברתיים, המגדירים את זכויות היסוד של האדם ומגנים עליהן: הזכות לחיים, הזכות לקניין, הזכות לכבוד, הזכות למנוחה, הזכות להליך משפטי הוגן. כל אדם- באשר הוא אדם, מעצם היותו אדם- גברים ונשים, עשירים ועניים. ללא הבדל. והשמירה על זכויות הפרט, מאפשרת תשתית של תא משפחתי, ומבנה חברתי כולל. ורק כך, כפי שכבר הבין אלוהים, אפשר לבנות בית, לשמור על הבית, ולחיות בתוך בית.

שבת שלום. מוזמנים לקרוא, להגיב, להפיץ, לחיות על פי חוק, לפעול לשינוי החוק. כ"א לפי הבנתו.

וגם ממליצה לצפות בקליפ של השיר one ....