פרשת ראה, היא המשך ההנחיות של משה לעם ישראל לפני הכניסה לארץ. יש בה חוקים ונושאים רבים וחשובים ביותר- דוגמת נושא היחס לעבד, עניין אכילת בשר, נושא שנת שמיטה, עבודה זרה, הקרבת קורבנות ועוד- הרבה חוקים מתחומים שונים שמתחייסים לפרקטיקה של החיים בחברה שעתידה להיבנות בארץ כנען.
התימה המרכזית בפרשה, לדעתי, היא תימת הבחירה.
תחילת הפרשה-
רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה.
ראה- זה פיזי, זה מחשי, זה משהו שאפשר לראות, כמו מאזניי צדק, כמו שתי ידים שפרושות לפניך. ברכה וקללה. עכשיו תבחר- את הברכה.....
אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם
או את הקללה...
וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.
אני חושבת שהטקסט הזה מעלה הרבה שאלות. ואני רוצה להציף שתיים מהן-
שאלה ראשונה- איזו מן בחירה יש פה? מי רוצה לבחור במודע בקללה? ומי לא רוצה ברכה? הנה אלוהים נותן מתכון של איך להשיג ברכה בתריג צעדים – מי לא ייקח?
ונדמה לי שיש שתי תשובות-
אחת- שהברכה והקללה הן לא במושגים של שכר ועונש חיצוניים- אם תשחה 20 ברכות תקבל קפה קר מתנה- אלא במושגים של תוצאה- אם תשחה 20 בריכות תרגיש יותר טוב. רבי אלעזר מפרש את הפסוקים האלה- אמר ר' אלעזר: כשאמר הקב”ה דבר זה בסיני, באותה שעה (איכה ג') "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" אלא מאליה הרעה באה על עושה הרעה והטובה באה על עושה הטובה, אמר ר' חגי: ולא עוד שנתתי לכם שני דרכים אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם: (דברים ל'): "ובחרת בחיים". (דברים רבה, קישור לגיליונות נחמה ליבוביץ).
ויש בכך מימד של אחריות, של כלים לקבלת החלטות- אני מודע לתוצרות של הבחירות שלי, ולכן יכול וצריך לבחור באופן מושכל.
תשובה שניה- לשאלה- איזה מן אפשרויות בחירה מוזרות יש כאן... במבט פנימי- לפעמים האדם בוחר בקללה במודע, ומביא על עצמו את הקללה, ומוכן לשלם את המחיר ולשאת בתוצאות- מאכילה מופרזת, דרך סיגריות, דרך נהיגה פרועה, דרך הסתבכות פלילית, דרך הסתבכות אנושית- בחירות לא טובות, שאנחנו מודעים להם, ובכל זאת בוחרים בהם. כי ככה אנחנו.
שאלה שניה- לגבי עצם עניין הבחירה- באמת יש לאדם אפשרות לבחור? בתפישת עולם לפיה אלוהים קובע את התכנית של המציאות, ואנחנו רק פיונים – ממתי יש לאדם זכות בחירה? אז מתברר שמאז ומעולם... עץ הדעת טוב ורע- תבחר! קין, הנה אחיך המעצבן לפניך- תבחר! אברהם, לוט- הנה הארץ לפניכם- תתמודדו עם המחלוקת- ואברהם הוא זה שאומר ללוט- תבחר.
אמנם הכל צפוי, אך הרשות - נתונה. (פרפרזה על מסכת אבות)
בפרשה שלנו, הפועל בחירה מופיע בשני הקשרים-
האחד: "הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.." הכוונה לירושלים, למקום בית המקדש.
השני: כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.
בשני המקרים- אלוהים הוא זה שבוחר. או אם נדייק- אלוהים הוא זה שכבר בחר.
אבל עלינו מוטלת זכות וחובת הבחירה המתמדת, בהווה, כל הזמן- בין הברכה לבין הקללה.
אברהם בורג, בספרו "בלשון בני אדם" כותב על הפרשה שלנו על חשיבות הבחירה, ככלי שמחייב כל הזמן להטלת ספק ולבדיקה: "....מה חשיבותה של הבחירה החופשית? חשיבותה היא בכך שהבחירה מזמינה התלבטות, ספק וחוסר ודאות. מי שאין לו ספקות כלל והכל ברור לו- מסגל לא פעם גישה אבסולוטית, חסרת ביקורת. זוהי גישה שממנה נולדות לא אחת הקנאות והקטלנות. הודאות אודנה אחד מהגורמים המצמצמים והמגבילים ביותר את מושג הבחירה ויישומו. מציאות אנושית של אמונה מוחלטת, לא קשובה ולא רגישה לדעות אחרות ... עלולה להביא ליהירות אמונית הרת אסון.... על כן באה הפרשה שלנו ומציעה לאדם את דרך הספקות...."
עכשיו- ראה, ראי, ראו תרגישו- הנה הם כאן- הברכה והקללה. ממש אפשר לגעת. במה תבחר? במה תבחרי?
עמיר בניון, תמיד מרגיש לי על חבל דק, בין ברכה לקללה.
שבת שלום . מוזמנים לקרוא, להגיב, לבחור.
נויה שגיב
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
כל הכבוד האלמנה צודקת וכל אחד יודע את זה ובגלל זה נחרב גם בית המקדש.
השבמחקרואים שאנחנו חיים בדור הפוך .כהיום יש משכילים וציונים בלבוש חרדים “””כנסו””” תראו תמונות איכסא-לעקא
אפ’ רב הקהילה, הגאון רבי יצחק מרדכי הכהן רובין שליט”א רב בית הכנסת ‘קהילת בני תורה’ כבר לא מתבייש {עבירה גוררת עבירה} ומצטלם ביחד עם נשים פרוצות! תראו בעצמכם. “אביזרייהו-דגילוי-עריות ממש” שומו שמים!!!!
http://www.bhol.co.il/imagebank/orig/orig_294dafe7aa3b44f18d58e99e91e18f2b.jpg
מי הוא זה שמצטלם בייחד עם נשים פרוצות? ואיזה הוא? רב יצחק מרדכי הכהן רובין האיש הכי קרוב אל מרן הרה”צ הגאון מרן ר’ שמואל אויערבך שליט”א ורובין יצא בהתקפה חריפה וחילל שם שמים ברבים, וקבע בדעת בעל הבית שלו, כי ‘מרן ר’ שמואל שליט”א הקדיח תבשילו’ ומאז גרם לחורבן התורה בקרב הבני תיייייירה וחובה להרחיק ילדים ומתפללים ממנו – זעזוע….
מדובר בהרב יצחק מרדכי הכהן רובין מחבר הספר הפופולרי ‘אורחות שבת’ שהוא חתנו של ר’ יענקל אויערבך מרמת חן הוא היה אחד האנשים הכי קרובים למרן ר’ שמואל אויערבך שליט”א ואפשר לומר כי היה איש סודו וזאת בנוסף שהיה להם קשר משפחתי, ואיש לא ציפה שהוא [רובין] יהיה זה שידבר ויבזה מרן ר’ שמואל שליט”א כפי שהוא דיבר וביזה השבת, הדברים האלו החרידו את כולם מקצה לקצה, הר נוף בירושלים געשה בשבת לא יכלו להרגע הבינו כי הפעם מרו ר’ שמואל אויערבך שליט”א הרחיק לכת, מפני שאם רובין מדבר כך סימן שהוא הרחיק מאוד מהדעת, ורובין כהיום נחשב כראש חבורה של המשכילם העמלקים של זמנינו.
רובין ניתח את המצב ואמר כי מרן ר’ שמואל אויערבך שליט”א ‘הקדיח תבשילו’ ושאל [בשם השטן] איך נוכל לגדל את ילדינו עם השפעה הרסנית שכזו, הוא דיבר על הנזק שגרם מרן שר התורה והקדושה ר’ שמואל אויערבך שליט”א וצעק כי כל מה שהשיג כסא בעיריה וכח פוליטי לא שווה את הנזק לעולם הישיבות עולם התורה ובעיקר לחינוך הדור הבא שהוא הרוס שבור וגמור בגלל המעשה שעשה, לא יוכלו לתקן את הנזק הזה, מפני שהפעם זה עבר כל גבול, הוא זוכר את תשמ”ט אפילו אז המאבק לא הרחיק כפי שהוא הרחיק הפעם, וצעק כי מרן הצדיק ר’ שמואל שליט”א מזיק הוא הרס את כל אשר בנו במשך עשרות שנים והעיז והוסיף כי כל מה שבנה הרב שך במשך כל שנותיו מרן ר’ שמואל שליט”א הרס בחדשים האחרונים ובמיוחד בשבועות האחרונים.
רובין אמר, כי דוקא בגלל שהוא היה כל כך קרוב אליו הוא חש חובה להשמיע את הדברים, מפני שאם חלילה נשתוק אין עוד כל סיכוי שאי פעם יהיו מי שינסו לתקן, לא נראה שאפשר בכלל לעשות שלום, זה דבר שלא באופק כלל שפירושו מחלוקת עולמית, והוא ר’ שמואל אחראי לכל הנופלים במלחמה הזו.
מה שהיה הכי חמור בדבריו כשזעק כי חובה להרחיק ממנו ילדים, אסור שילדים בכלל ישמעו מהשם שלו שלא יראו אותו שלא יספרו עליו, מפני ששמו היום זה המזיק הכי גדול לחינוך, אין מה שגורם הרס ונזק יותר ממנו וקרא לשומעי לקחו מעתה כשעוסוקים בחינוך הילדים להימנע מהזכרת שמו ובכלל שלא יידעו שהיה או יש אחד כזה, זה הכי בריא עד כמה שאפשר מפני שאחרת כל החינוך הרוס איזה חילול השם ברבים!!! ע”ז בוודאי אין לו מחילת עולמית מהקב”ה, ונדון בצואה רותחת וכו’.
כששמעו מה אמר היו המומים מפני שמדובר באדם הכי קרוב למרן ר’ שמואל אויערבך שליט”א מי שאיש לא היה מאמין כי הוא ידבר ככה ועליו נאמר ויפתח ד’ את פי האתון וגו’. אני באמת משתומם למה רק צד אחד אלו מעיר התיירה משמיצים והורסים היהדות החרידית, ומלשינים, ומדברים לשון הרע, ומוצים שם רע, ומביישים אבריכם ומשפחתם וכו’ והצד השני מירושלם שותקים ומקבלים הכל באהבה כמו ערליכע אידון, אליהם נאמר כצאת השמש בגבורתו וגו’ ושותק פיו בשעת מריבה, שאינו לשם שמים.
התרגדיה הזאת מזכיר לי משהו רע מאוד, מזכיר לי את תקופת סטאלין ברוסיה האדומה!! גם תגידו לי כל החכמים ונבונים והרדפים , איפה היה כל האש והמרץ הזה והכסף כשנלחמו הגדולים-הצדיקים באייפונים, באנטרנט, בחוסר הצניעות ב”שאל” וכד’? הרי באו מים עד נפש. למעשה אין לנו ברירה חוץ מ”לא” לבזות צדיק הדור ותלמיד חכם א’ רק משום שהוא לא גר בבני ברק, עיר הפריצות התירות והמחלוקת.
כל אחד שיש לו קצת יראת שמים פשוט יושב ומשתומם, למה כולנו רואים שרק צד אחד מהאנשים מעיר התיירה, משמיצים, והורסים היהדות החרידית, ומלשינים, ומדברים לשון הרע, ומגינים, ומוציאים שם רע, וכו’, והצד השני מירושלם שותקים כמו צדקים גמורים, ומקבלים הכל באהבה גמורה כמו “ערליכע אידון”, הגמ’ אומרת עליהם נאמר הכתוב “כצאת השמש בגבורתו וגו’” ושותק פיו בשעת מריבה.