הבאתי השבוע תמונה של סבא שלי. שמבטו הכיל תמיד דאגה, חוסר שביעות הרצון, חרדות ובהלה, ומעל כל אלה, הייתה במבטו אהבה.
ולפרשה: רגע לפני שעוברים לגור ביחד- האם זהו צעד נכון? פרשת השבוע שלנו, פרשת עקב- (ספר דברים)היא המשך הנאום של משה לפני הכניסה לארץ, לפני בניית הבית הלאומי.לפני שעוברים לגור ביחד. יחסית למגמגם זה בהחלט נאום ארוך- כבר פרשה שלישית. החלק הזה של הנאום, מגיע לטורים חדשים- להקצנה של הטוב ושל הרע.
מצד אחד- כמה עם ישראל רע וכפוי טובה- חטא העגל, ועם קשה עורף, והתלונות, והפקפוקים לאורך כל הדרך, מתוארים כעם רע וקשה... מַמְרִים הֱיִיתֶם, עִם-ה', מִיּוֹם, דַּעְתִּי אֶתְכֶם.!
מצד שני- כל הטובות שה' עשה עם ישראל- הוציא ממצרים, הוביל במדבר, ונמתן שם את המן, סלח אחרי חטא העגל ונתן את התורה וגם מה מתערב ומספר אים הוא לא אכל ארבעים ויום וארבעים לילה כדי שאלוהים יסלח ויכפר על חטא העגל-ושכנע את אלוהים בטיעונים של עורך דין, לא של מנהיג, והכל בשביל עם ישראל- ועל כל חטא- גַּם בַּפַּעַם הַהִוא--לֹא-אָבָה ה', הַשְׁחִיתֶךָ. - באמת תודה רבה!
עם שגדל בתודעה של אני רע, אין לי סיכוי, לא יצא ממני כלום, ותיכף העונש הבא, ואלוהים שמגדל עם כפוי טובה שלא לומד ולא משתפר.
חישוב מהיר של הרע שעשה ישראל (ועוד יעשה) אל מול הטובות שעשה ה'- אמור להביא לתוצאה פשוטה- ביטול העסקה. מי צריך את העם הזה, הכפוי הטובה הזה? מול כל הטוב שאלהים נותן- יש עם שלא מעריך ורק מתלונן ומפר חוזים. והנה- הנה נקודת המילוט של אלהים- למה אתה מכניס אותם לארץ שלך? למה לעבור עוד שלב במערכת היחסים? אם הם כל כך לא ראויים, וכפויי טובה? זה הרגע לביטול העסקה!
אבל אלהים ממשיך- עכשיו אלוהים מביא אותם - אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ... וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ. ...במקום לברוח- מערכת היחסים מתהדקת ומגיעה אל שיא- בניית בית משותף!
אבל העסקה של הכניס לבית לא נעשית בטוב, בכיף, אלא בחרדות אין סופיות ביחס לתיד-ולא רק זאת, אלא שהעסקה מתקיימת וטעונה בתנאים- בתנאים נאחסיים- כאלה שמוציאים את כל החשק לעסקה- שתדעו לכם, שלא בזכותכם נתתי לכם את הארץ, אלא בגלל שהגויים שיושבים בה לא ראויים. באמת תודה רבה! ולא בזכותכם, אלא בזכות ההבטחה לאבות שלכם... באמת תודה רבה! ואתם- אני מזהיר אתכם- אני מכיר אתכם- שלא תיכנסו לי לארץ תתחילו לבנות בתים ולהתעשר ולנצח את האויבים- ו.... אז תשכחו את אלוהים ותתחילו לעבוד עבודה זרה! כאמור, חרדות אינסופיות. וחשבונות. וקטנוני. ורשימתי.
אם כך שוב נשאלת השאלה- מדוע אלוהים ממשיך להתעקש על העסקה? שלא לדבר על מדוע לא בורא לו עם חדש? הרי הוא אלוהים? כאילו כל השיח של אכזבה ומרירות לא מתאים בכלל לאלוהים.
בקריאה נוספת, וממש לפני סוף הפרשה, יוצא המרצע מן השק.... זה בדיוק במישור של אכזבה ומרירות, בדיוק במישור היחיד שבו יכולה להתקיים בעסקה, הברית החוזה ההסכם- במישור של הרצון, וחמור מכך – במקום של האהבה:
אלהים בסך הכל מבקש שיאהבו אותו-
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ...
ושיראו לו שאוהבים אותו, דרך התנהגויות של אהבה, דרך פעולות ומעשים:
וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו--כָּל-הַיָּמִים
ושאם עוברים לגור באותו הבית- תשארו נאמנים לאהבה הזאת- ואלהים יסיר כל מכשול...
כִּי אִם-שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--לַעֲשֹׂתָהּ: לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו--וּלְדָבְקָה-בוֹ.
"לדבוק"- כמו שבספר בראשית כתוב- על כן יעשוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.
אז אלוהים מבקש שיאהבו אותו... זה כל הסיפור... ואלוהים? מה עם האהבה שלו לעם? אלהים יותר נפלא מכולם ברגשות שלו- שאין להם חישוב וסיכום של בעד ונגד- משה עצמו אומר- הן לה' אלהיך השמיים ושמי השמיים הארץ וכל אשר בה- כלומר יכול היה לבחור בכל עם ולהיות בכל מקום. למה הוא מתעקש? ומיד בפסוק שלאחר מכן- רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה, לְאַהֲבָה אוֹתָם; וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים--כַּיּוֹם הַזֶּה
רק באהבה.שבת שלום
תוספת של הרגע האחרון- חזית תל אביב מתהדקת עם חזית אשדוד, עם חזית אילת, עם כל עם ישראל, אין לי כרגע מגזרים או מילים רעות, רק בטן מכווצת וכואבת. אחדות ואיפוק נדרשים כדי לעבור ימים קשים כאלה. בתנחומים למשפחות ההרוגים, בתפילה לשלום הפצועים. בתפילה אין סופית ואולי גם מעשים שיובילו להסכמות שיאפשרו חיים בתוך הבית, לכולנו.
מוזמנים לקרוא, להפיץ, לאהוב חינם, נויה. ממעמקים, עידן רייכל, על ברית נצחית של אהבה ובניית בית:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה