פרשת השבוע- לך לך.
בתמונה- "הגר", עדי נס, סדרת צילומי דמויות מהתנ"ך.איפה העובדת הזרה של אהוד ברק? לא מוצאים אותה... לאן היא נעלמה? תעלומה. מחוסר הוכחות, החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגד נילי פריאל, אשתו של שר הבטחון. החשדות: העסקת עובדת זרה ללא רשיון. לפי החשד עובדת זרה ולא חוקית עבדה בעבודות נקיון בדירת הזוג ברק בתדירות של פעמיים בשבוע. נילי פריאל הודתה בהעסקת העובדת . מה עם שר הבטחון? הרמטכ"ל לשעבר מר אהוד ברק? עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה ציין כי לא נמצא בסיס למעורבות ברק בהעסקת העובדת הזרה ולכן הוחלט שלא לזמן את ברק לחקירה. (מתוך אתר הארץ) הגיוני.
למה שברק יהיה מעורב בשאלה הלא מעניינת מי בדיוק מנקה את הבית?
מתוך כותרות העיתון עולות שתי שאלות:
האחת – לאן נעלמה העובדת הזרה. שניה- לאן נעלם אהוד ברק?
את שניהם, את העוזרת ואת אהוד ברק, אפשר למצוא בפרשת השבוע שלנו, פרשת לך לך. בין היתר, מסופר בפרשה, בפרק טז, על שרי, אשתו של אברם אבינו. לשרי אין ילדים. מעבר לעצב הלאומי, הרחב, הגדול- כי הרי הובטח לאברם שיהיה לו זרע כחול אשר על שפת הים ושזרעו יירש את הארץ וממנו יצא עם סגולה- - יש כאן עצב של איש לא צעיר ושל אישה לא צעירה שאין לה ילדים. מה כן יש לה? שפחה מצרית. והנה- לשרי יש רעיון מבריק- שהשפחה המצרית תעשה בשבילה את העבודה- "בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"- כלומר- הרעיון הוא שאברם ישכב עם הגר, השפחה המצרית, ושרי- תבנה ממנה- תבנה- אולי מלשון בנים, אולי מלשון בניין. בקיצור- שרי תהנה מהפירות של הגר השפחה שלה. למה? כי היא השפחה שלה. ומה ששייך לשפחה- שייך לגברת. ככה זה אז. ככה זה היום. ומה תגובת השר? וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי.
עד כה – התכנית מצוינת. אברם אכן בא אל שרי, כלומר מקיים איתה יחסי מין, הגר נכנסת להריון ו....
רגע רגע, בעיה. אל תוך השיקולים הקרים והמעשים הטכנים – נכנס גם רגש. הגר, השפחה, מתחילה לזלזל בגבירתה. לשרי יש הכל והגר היא השפחה- אבל להגר יש את הדבר היחיד שאין לשרי- את היכולת להרות וללדת . וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. ותקל- נהייתה קלה, אולי ההיפך מלכבד, לתת משקל כבד. שרי מקנאה, מתעצבנת, ומיד פונה אל אברם בטענות.
והנה.... כבר אנחנו מתקרבים לתשובות לשאלות - היכן העובדת הזרה ו... היכן כבוד השר. כל התשובות בפסוק אחד:
" וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי-לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".
אז איפה אברם? הולך עשרה צעדים אחורה ויוצא מהתמונה- תעשי מה שאת מבינה, אני לא מתערב. אני לא קשור. איך אמר העוזר של היועץ המשפטי- לא נמצא בסיס למעורבות.
ואיפה העובדת הזרה? הגר בורחת למדבר, מבוהלת, עם בנה, ישמעאל. בהמשך הסיפור (בראשית כא) המלאך פוגש אותה ומשכנע אותה לחזור. לבקשת המלאך, שרי חוזרת לחמולת אברם. לימים, לשרה נולד בן משלה- יצחק. ישמעאל, שהיה על הכוונת של שרה עוד לפני שנולד, נתפס על חם מצחק בברית של יצחק. עד כאן- שרה חוטפת סופית את הקריזה- ואומרת לאברהם לגרש את האמה הזאת ואת בנה, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. כאן סוף סוף לאברהם קצת לא נעים, והוא מתחיל להתנהג כמו אבא, אבל בשכנוע אלוהי הוא משלח את הגר ואת בנו ישמעאל אל מחוץ לבית, אל הלא נודע .
את צערה של שרי- אי אפשר בכלל לשפוט. את השינוי בהתנהגות שלה- גם קשה. היא לא יכלה לדעת איך היא תרגיש. וגם הגר לא ידעה. מה שהתחיל כפתרון בין הנשים- הפך לבעיה, למאבק של רחם ואגו.
אבל צורמת וקשה העלמת הפסיביות של אברהם. כאילו הוא לא קשור. איך הוא לא אומר כלום כששרי מענה את הגר? עד כדי כך שהיא בורחת? ולוקחת איתה את הבן – שעד שלב מסוים הוא הבן היחיד של אברהם? אפילו מלאך ה' שומר עליהם במדבר, ונותן מים, מחסה, הגנה והבטחה. גם לאמא – השפחה שהתגייסה לעזור לגבירתה והסתבכה. גם לילד, מי שעתיד להיות פרא אדם- ישמעאל. איך, שרה, איך אברהם... איך מגרשים ילד?
הרמב"ן, בניגוד ליועצים אחרים- לא חוסך את הביקורת משרה ומאברהם. חטאה אמנו בענוי הזה, אומר הרמב"ן, וגם אברהם בהניחו לעשות כן. יש כאן חטא מוסרי בעינוי האקטיבי ובעינוי הפסיבי. לא מענים ולא מגרשים את מי שאתה עצמך הבאת כדי לעזור לך. ובטח שלא את הילדים שלו. העלמת העין של אברהם, של בן הזוג, שכאילו לא רואה מה קורה בתוך ביתו שלו, ואולי של כל מי שמעלים עין ממה שקורה במדינתו שלו, היא חטא חמור וקשה ביותר. וממשיך הרמב"ן, ומעלה טיעון נוסף, אינטרסנטי, למה לא לענות ילדים של עובדים זרים, או של עמים שכנים? ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי. במילים פשוטות- ילדים שמענים אותם, יענו אותך אחר כך בחזרה. ולא שלא בצדק. איך אומרים בפרשה של השבוע הבא- אל תשלח ידך אל הנער.
לזכותו של ברק, והלוואי וימשיך ויעמוד מאחורי הדברים שאמר:
שר הביטחון, אהוד ברק, ביקש היום (שני) בישיבת הממשלה לקיים דיון חוזר בישיבת הממשלה הבאה בנושא גירוש ילדי העובדים הזרים. שר הביטחון ברק אמר בישיבה כי "חיוני שהממשלה תגלה מספיק ביטחון עצמי כדי לבחון מחדש את פרטי החלטתה. בנסיבות שנוצרו גם גירוש ילד אחד יגרום נזק מדיני ובינלאומי קשה לישראל". השר ברק אמר כי "לצד מדיניות הגירה קפדנית ונבונה בהווה ובעתיד, חשוב לסיים את פרשת הילדים הזרים בשכל ישר, ברגישות ובבינת הלב".
קישור למוקד סיוע לעובדים זרים. מידע, דרכי התנדבות והתנגדות לרוע הלב והגזירה.
סרטון של ילדי בית ספר ביאליק רוגוזין בתל אביב- לעולם בעקבות השמש.
שבת שלום.
מתוך כותרות העיתון עולות שתי שאלות:
האחת – לאן נעלמה העובדת הזרה. שניה- לאן נעלם אהוד ברק?
את שניהם, את העוזרת ואת אהוד ברק, אפשר למצוא בפרשת השבוע שלנו, פרשת לך לך. בין היתר, מסופר בפרשה, בפרק טז, על שרי, אשתו של אברם אבינו. לשרי אין ילדים. מעבר לעצב הלאומי, הרחב, הגדול- כי הרי הובטח לאברם שיהיה לו זרע כחול אשר על שפת הים ושזרעו יירש את הארץ וממנו יצא עם סגולה- - יש כאן עצב של איש לא צעיר ושל אישה לא צעירה שאין לה ילדים. מה כן יש לה? שפחה מצרית. והנה- לשרי יש רעיון מבריק- שהשפחה המצרית תעשה בשבילה את העבודה- "בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"- כלומר- הרעיון הוא שאברם ישכב עם הגר, השפחה המצרית, ושרי- תבנה ממנה- תבנה- אולי מלשון בנים, אולי מלשון בניין. בקיצור- שרי תהנה מהפירות של הגר השפחה שלה. למה? כי היא השפחה שלה. ומה ששייך לשפחה- שייך לגברת. ככה זה אז. ככה זה היום. ומה תגובת השר? וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי.
עד כה – התכנית מצוינת. אברם אכן בא אל שרי, כלומר מקיים איתה יחסי מין, הגר נכנסת להריון ו....
רגע רגע, בעיה. אל תוך השיקולים הקרים והמעשים הטכנים – נכנס גם רגש. הגר, השפחה, מתחילה לזלזל בגבירתה. לשרי יש הכל והגר היא השפחה- אבל להגר יש את הדבר היחיד שאין לשרי- את היכולת להרות וללדת . וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. ותקל- נהייתה קלה, אולי ההיפך מלכבד, לתת משקל כבד. שרי מקנאה, מתעצבנת, ומיד פונה אל אברם בטענות.
והנה.... כבר אנחנו מתקרבים לתשובות לשאלות - היכן העובדת הזרה ו... היכן כבוד השר. כל התשובות בפסוק אחד:
" וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי-לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".
אז איפה אברם? הולך עשרה צעדים אחורה ויוצא מהתמונה- תעשי מה שאת מבינה, אני לא מתערב. אני לא קשור. איך אמר העוזר של היועץ המשפטי- לא נמצא בסיס למעורבות.
ואיפה העובדת הזרה? הגר בורחת למדבר, מבוהלת, עם בנה, ישמעאל. בהמשך הסיפור (בראשית כא) המלאך פוגש אותה ומשכנע אותה לחזור. לבקשת המלאך, שרי חוזרת לחמולת אברם. לימים, לשרה נולד בן משלה- יצחק. ישמעאל, שהיה על הכוונת של שרה עוד לפני שנולד, נתפס על חם מצחק בברית של יצחק. עד כאן- שרה חוטפת סופית את הקריזה- ואומרת לאברהם לגרש את האמה הזאת ואת בנה, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. כאן סוף סוף לאברהם קצת לא נעים, והוא מתחיל להתנהג כמו אבא, אבל בשכנוע אלוהי הוא משלח את הגר ואת בנו ישמעאל אל מחוץ לבית, אל הלא נודע .
את צערה של שרי- אי אפשר בכלל לשפוט. את השינוי בהתנהגות שלה- גם קשה. היא לא יכלה לדעת איך היא תרגיש. וגם הגר לא ידעה. מה שהתחיל כפתרון בין הנשים- הפך לבעיה, למאבק של רחם ואגו.
אבל צורמת וקשה העלמת הפסיביות של אברהם. כאילו הוא לא קשור. איך הוא לא אומר כלום כששרי מענה את הגר? עד כדי כך שהיא בורחת? ולוקחת איתה את הבן – שעד שלב מסוים הוא הבן היחיד של אברהם? אפילו מלאך ה' שומר עליהם במדבר, ונותן מים, מחסה, הגנה והבטחה. גם לאמא – השפחה שהתגייסה לעזור לגבירתה והסתבכה. גם לילד, מי שעתיד להיות פרא אדם- ישמעאל. איך, שרה, איך אברהם... איך מגרשים ילד?
הרמב"ן, בניגוד ליועצים אחרים- לא חוסך את הביקורת משרה ומאברהם. חטאה אמנו בענוי הזה, אומר הרמב"ן, וגם אברהם בהניחו לעשות כן. יש כאן חטא מוסרי בעינוי האקטיבי ובעינוי הפסיבי. לא מענים ולא מגרשים את מי שאתה עצמך הבאת כדי לעזור לך. ובטח שלא את הילדים שלו. העלמת העין של אברהם, של בן הזוג, שכאילו לא רואה מה קורה בתוך ביתו שלו, ואולי של כל מי שמעלים עין ממה שקורה במדינתו שלו, היא חטא חמור וקשה ביותר. וממשיך הרמב"ן, ומעלה טיעון נוסף, אינטרסנטי, למה לא לענות ילדים של עובדים זרים, או של עמים שכנים? ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי. במילים פשוטות- ילדים שמענים אותם, יענו אותך אחר כך בחזרה. ולא שלא בצדק. איך אומרים בפרשה של השבוע הבא- אל תשלח ידך אל הנער.
לזכותו של ברק, והלוואי וימשיך ויעמוד מאחורי הדברים שאמר:
שר הביטחון, אהוד ברק, ביקש היום (שני) בישיבת הממשלה לקיים דיון חוזר בישיבת הממשלה הבאה בנושא גירוש ילדי העובדים הזרים. שר הביטחון ברק אמר בישיבה כי "חיוני שהממשלה תגלה מספיק ביטחון עצמי כדי לבחון מחדש את פרטי החלטתה. בנסיבות שנוצרו גם גירוש ילד אחד יגרום נזק מדיני ובינלאומי קשה לישראל". השר ברק אמר כי "לצד מדיניות הגירה קפדנית ונבונה בהווה ובעתיד, חשוב לסיים את פרשת הילדים הזרים בשכל ישר, ברגישות ובבינת הלב".
קישור למוקד סיוע לעובדים זרים. מידע, דרכי התנדבות והתנגדות לרוע הלב והגזירה.
סרטון של ילדי בית ספר ביאליק רוגוזין בתל אביב- לעולם בעקבות השמש.
שבת שלום.
נויה שגיב.
מוזמנים לקרוא, להפיץ, להגיב. אולי אפילו לעשות משהו.
