מאגר מידע ספרות הקודש ילדים - בקרוב על יסודי מורים דף הבית מקראנט

יום שישי, 11 באוקטובר 2013

פרשת לך לך. על משפחות מורכבות.


כותבת מהבטן.

הייתי היום במפגש נשים סביב נושא אמהות ומשפחות באגודת הלהט"ב. דיברנו על הקשיים, על המורכבות, על הקושי. לא הקושי הטכני, לא הרפואי ולא הביולוגי- אלא קשיים מול החוק ומול המערכת. וגם על המורכבות של מערכות היחסים, על רגש, על חינוך, על טובת הילד- ומשם שוב לחוק ולמערכת. מצב מורכב שמחייב דיון, מחשבה, הקשבה והרבה פתיחות. שמענו סיפורים של נשים שנורא רוצות ילדים, רוצות לממש את זכותן להקים ולקיים משפחה, שוויונית ושוות זכויות. מבלי להיפגע, מבלי לשלם מחירים רגשיים וכלכליים אינסופיים, מבלי לכעוס, להלחם ולהיפגע. רק לאהוב.

בפרשת השבוע מסופר סיפורן של הגר ושרי. שרי לא יכולה ללדת. מה עושה אישה שרוצה כל כך ילד ולא יכולה ללדת? בעולם המודרני יש פתרונות רפואיים. אבל בתקופת המקרא (ולא רק במקרא ) היו פתרונות משפטיים ומערכתיים מעניינים וכמובן- מורכבים.  

אז מה אפשר לעשות עם זה שלשרי אין ילד? קודם כל- למי זה מפריע? זה מפריע במישור הלאומי- כי לאברם אבינו הובטח זרע וצאצאים, שאמורים לרשת את הארץ. וזה מפריע במישור האישי, הפרטי. למי ? אברהם לא מדבר הרבה בפרק הזה. אולי כי הוא מאמין בה', ואולי כי זה פחות דחוף לו. שרי היא זו שדוחפת ועושה מעשה. מה היא עושה? מציעה שהגר, שפחתה המצרית, תהפוך להיות אשתו של אברם וממנה יהיו ילדים. של מי יהיו הילדים? של אברהם, זה ברור. אבל הילדים לא יהיו של הגר, אלא של שרי – "אולי אבנה ממנה" אומרת שרי. כלומר- היא תבנה (מלשון בניה, או מלשון בנים) באמצעות השפחה שלה, שתלד בשמה, עבורה.

הרוח החמלה נושבת לכיוון שרי.  

והנה, אברם בא אל הגר, והיא מתעברת. והיא מקלה בגבירתה, ונהיית כנראה גאוותנית כלפיה. חז"ל מספרים שהגר החלה לועגת לשרי ואומרת שאם היית ה כזו צדיקה כפי שהיא מראה את עצמה-  כבר הייתה הרה. והנה היא- נתעברה צ'יק צ'ק. בבטן הרכה. יודעת כל מי שהסתכלה בעיניים כלות במקל. ולשרי נחמץ הלב, והרחם והשפתיים, והעין.

והרוח החמלה נושבת לכיוון שרי.

ושרי, בכעסה, פונה אל אברם. אברם פסיבי ואומר לה הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי-לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ.

אז שרי מענה אותה, את הגר ההרה. והגר בורחת לבדה למדבר. וכל מי שהייתה בהריון יודעת שזה נורא. את צמאה, וכבד לך, והרגליים נפוחות.  ויותר מכל, ונורא מכל-  את נושאת בתוכך ילד. חיים. ובמדבר אין סיכוי לחיים. מילא לך. אבל לילד שלך שטרם נולד.

ורוח החמלה נושבת לכיוון הגר...

כי מה פתאום שרי מגרשת אותה עכשיו? הרי זה היה רעיון שלך! פתרון שלך למצב! והנה גם אם עכשיו היא לא מכבדת אותך, השפחה, מה את מגרשת אותה?! אין בך חמלה? לא, אין בה. אין אחוות נשים. יש קנאה, וקושי, ועלבון.

מלאך ה' פוגש את הגר במדבר ומגן עליה.

ברמה הלאומית- יש לסיפור פתרונות- יוולד לאברהם ולשרה ילד- יצחק שיהיה יורש. וכמובן ברמה הלאומית יש פה גם מורכבות- להגר נולד ישמעאל, שצאצאיו הם אחינו, בני דודינו, הערבים.

וברמה האישית? יש פה קושי רגשי גדול. ויש פה פתרון. ויש מורכבות שמביא איתו הפתרון. מערכת היחסים בין שרי והגר אינה מערכת יחסים של אהבה, אלא של גברת ושפחה. וזה לא הסיפור של משפחות להט"ב. אבל הסיפור מציף את הצורך, את הרצון, את ההזדקקות לילד. את היצירתיות בפתרונות המעשיים והמערכתיים, ואת המורכבות הרגשית שכרוכה בסיפור.

במקרא, כל סיפורי העקרות נגמרות בלידה ניסית, פלאית, של ילד נפלא.
אמן כך יהיה גם עכשיו.
שבת שלום.