מאגר מידע ספרות הקודש ילדים - בקרוב על יסודי מורים דף הבית מקראנט

יום שישי, 11 במרץ 2011

מעמד האישה במקרא

פרשת השבוע היא פרשת ויקרא, אבל בשל אירועי היום- היום אני רוצה להקדיש את הרשומה היום למעמד האישה בתנ"ך. ולקריאה חיובית, לא לוחמנית או כועסת...


המאבק למען שוייון בין נשים לגברים בעולם המערבי- עבר תפנית. בתחילה- היה זה מאבק שדיבר על שוויון מתוך זהות- מתוך דומות. ואילו בשנים האחרונות, מדובר על מאבק לשויון שהנחת היסוד שלו היא השונות. על אף השונות ומתוך ההכרה בשונות- נדרש שוויון.

כשקוראים את סיפורי המקרא ואת חוקי המקרא- רבים מזדעקים ובעיקר מזדעקות על חוסר השוייון. סצינות כמו אברהם שזורק את הגר מהבית, או לאה, האחות בכורה והמכוערת שנמכרת בגניבה ליעקב, סיפוןר אונס דינה, סיפור או אפילו- הסיפור שלנו עכשיו- סיפור מגילת אסתר, בו מלכה אחת מושלכת מתפקידה על כך שלא רצתה להראות את יופיה, ושניה- מפלסת את דרכה על המלך בדרך פתיינית.
אני רוצה להציע קריאה אחרת לסיפורי המקרא- קריאה שמתמודדת עם תקופת התנ"ך כתקופת חברה פטריאארכלית אמנם, אבל סיפורי התנך מציעים בדרך חתרנית, כח לנשים. אמנם לא פורמלי- אבל מעשי. הנשים, בסיפורי התנך – הן אלה שקובעות את המציאות.

האדם הראשון- עומד חסר אונים מול האישה . והעונש שלה- והוא ימשול בך- הוא הקניה של כוח פורמלי לאדם- כתגובה לכוחה הפנימי של האישה. רבקה- היא זאת שמהנדסת את יצחק ואת הבנים- למציאות שהיא רוצה לראות- מציאות בה יעקב הוא המוביל. אמו של שמשון הגיבור היא זאת שמתגלה אליה המלאך, ולא מתרגשת מבואו. חנה- היא הפרקטית, היא שהולכת למקדש להתפלל ונודרת נדר בזכותו נולד שמואל- בשונה מאלקנה, בעלה, שעומד פשוט ידיים- ואומר- טוב אני לך מעשרה בנים. חמוד- אבל לא מספיק. ובמגילה שלנו- מגילת אסתר- אישה הצילה את העם כולו.

גם החוק המקראי- מגן על הנשים. בחברה פטריאכלית לחלוטין, בה לאישה אין זכויות- בא החוק המקראי ומגן על נשים שבויות לדוגמה- אסור לאנוס אותן ואסור למכור אותן. עלרקע נורמות שמתירות זאת. אישה שנאנסה- האנס מחוייב לשאת אותה. חוק נוראי? ממש לא. חוק שדאוג לה, כי אם האנס לא יינשא לה- אף אחד לא יינשא לה.

מזמור תהילים קכח מתאר את האדם המאושר- כמי שאשתו כגפן פוריה בירכתי הבית. ואלה בדיוק שתי הקריאות האפשריות- מי שרוצה- יכול לקרוא זאת כתיאור מעליב, האישה צדית, אחורית. צנועה ומוסתרת.
ומי שרוצה- יכול בקריאה שמגדילה את האישה- האישה כגדולה, כמי שמגביהה מעל הבית ומצלה, מסוככת, מגוננת על יושבי הבית. מתוכה שפע בלתי רגיל – על אף היותה ענף בודד. תפקידה- או אופיה- שונים משל הגבר- אבל זאת הנקודה. גברים ונשים שונים- את זה כל ילד בן 3 מבין. ודווקא מתוך הההכרה בשונות- יש דרישה לשוייון. ונדמה לי שקריאה מחודשת בתנך תאפשר לראות דווקא את הגישה השוויונית שמציעה התנך- על כוחה האדיר של האישה- השונה מכוחם של גברים.
שבת שלום!
הקשיבו לאחד השירים היפים ביותר על שוויון, מושר מפי אחת הנשים עם הקולות המרגשים ביותר, מתקופה שנדמה היה שכולם עוד האמינו

תגובה 1:

  1. כל הכבוד לך, נויה, על הגישה החיובית - זו עמדה שקשה מאוד לייצג, כאשר מסתכלים על מעמד האישה ועל היחס לנשים כיום, ורצונך הטוב ראוי, לטעמי, להערכה. יחד עם זאת גם אם האשה נתפסה כבעלת כוח והשפעה מרכזיים בתקופת התנ"ך, הרי שדורות של חכמי המשנה והתלמוד וכל ההולכים בעקבותיהם, דאגו לטשטש מחשבה זו "עד דלא ידע". נראה לי שכוחה של האשה או סורס ע"י הפיכתה לחפץ או לרכוש חסר זכויות (תוך מתן מקום מרכזי לחשיבות ה"צניעות"), או הפך לכוח דמוני המחובר לכוחות האופל (סוג של "ציד מכשפות"). כלומר מדובר בתרבות של דיכוי וסירוס הכוח הנשי, תרבות שלצערי עדיין שולטת באורח החשיבה של רבים ורבות, הרואים בפמיניזם מילה גסה ומנסים לגייס כל מיני הוכחות לכך שבעצם מצב האשה בישראל הוא בכלל לא רע. אני לא חושבת שיציאה ל"מלחמה" או גילויי תוקפנות כאלה ואחרים יביאו את הפתרון, אלא הידברות, תקשורת וגישה חיובית. יחד עם זאת אני רואה חשיבות בהצבעה על הבעיות ורואה קושי בהשארתן "בארון" (ואפילו כשמדובר בארון הספרים היהודי היקר לליבי).

    השבמחק